הספורט הישראלי ידע לאורך ההיסטוריה רגעים מכוננים שנזכרו עשרות שנים קדימה, והערב (ראשון) נבחרת ישראל סיפקה לנו רגע בלתי נשכח שכזה. באחת הסנסציות הגדולות שראינו אי פעם בישראל, ולאחר תצוגה הירואית - החבורה של אריאל בית הלחמי חגגה 69:82 על סגנית אלופת אירופה המכהנת, נבחרת צרפת.

איך בכלל מתחילים לסכם דבר שכזה? מי בכלל חלם על דבר שכזה? הנבחרת שלנו ראתה את סוללת הכוכבים - ולא היססה אפילו לרגע אחד. לאחר ההפסד הדרמטי והמאכזב לפולין, החבורה בכחול-לבן התייצבה מול אחת הנבחרות הגדולות ביבשת, אחת הפייבוריטיות ללכת עד הסוף והיממה אותה. ישראל אמנם נקלעה לפיגור 18:8 במהלך הרבע הראשון, אך אז החל הקאמבק שהסתיים בחגיגות בלתי נתפסות.

ישראל ירדה למחצית בשיוויון, ותפסה שליטה עוד במהלך הרבע השלישי, אך למרות זאת ראתה את צרפת משיבה אליה את היתרון עם הירידה להפסקת הרבעים האחרונה. החבורה הצרפתית אולי ציפתה לטיול קליל מול הנבחרת שלנו, אבל ככל שהמשחק התקדם היא ראתה את ישראל צמודה מאחוריה - והחלה להכנס להיסטריה אמיתית. בסופו של דבר, רבע אחרון מדהים בו דני אבדיה וים מדר השתלטו על ההצגה בדרך ל-13:27 במהלכו - הותיר את הטריקולור הרחק מאחור בדרך לניצחון המדהים - שהופך לחלוטין את תמונת הבית ומעניק לנו פתח להשגת המקום הראשון.

בניצחון הזה היה מקום לכולם - אבדיה פעם נוספת לקח את האחריות ועם מהלכים גדולים הוכיח שהוא הכוכב הכי גדול על המגרש ואחד הגדולים באליפות, מדר היה שם בכל הרגעים הנכונים ותומר גינת נלחם עם מהלכים מכריעים לאורך כל המשחק. בנוסף לשלישייה הזו גם איתי שגב נתן דקות טובות במהלך שינוי המומנטום ברבע השלישי וגם רפי מנקו ואיתן בורג עשו את שלהם בהזדמנות שקיבלו על הפרקט. 

בצד השני צרפת ראתה את ג`יילן הורד נותן משחק טוב כאשר גם זקארי ריזאשה ואלי אוקובו הכו בישראל - אבל בסוף, החבורה העוצמתית סיימה את המשחק בעודה מלקקת את הפצעים והמומה משקרה ב-40 דקות נדירות על הפרקט. נבחרת ישראל הצליחה להגביל את את כל יתר הכלים המסוכנים בצד השני - גרשון יאבוסלה לא היה דומה לעצמו, בילאל קוליבאלי השתתק לחלוטין וסילביין פרנסיסקו שצלף 32 נקודות רק לפני יממה נגד סלובניה נעצר על 2 נקודות מולינו.

ועכשיו, לאחר שהחגיגות ירגעו - לחבורה של בית הלחמי שכעת במאזן 1:2 יש עוד שתי משימות חשובות. ביום שלישי הקרוב תפגוש ישראל את בלגיה וביום חמישי לאחר מכן תתמודד נגד סלובניה ולוקה דונצ`יץ`. כעת, לאחר ששמנו מאחורינו את צרפת הענקית, יהיה מסקרן מאוד כמה רחוק אנחנו באמת יכולים להגיע. דבר אחד בטוח - אחרי מה שראינו הערב, בהחלט מותר לנו לחלום.