כששחקן מרכזי ברוטציה עוזב קבוצה בשלב הכי קריטי של העונה, בדרך כלל תגיע ירידה ביכולת. במקרה של מכבי ת"א, ההפך הוא הנכון. אחרי כמה שבועות לא קלים במסגרת המקומית, שבועות שכללו שני הפסדים ושני ניצחונות דחוקים במחזורים האחרונים, הצהובים חזרו להראות יכולת טובה וגברו 72:95 על הפועל אילת רגע לפני גמר גביע המדינה מול מכבי ראשל"צ.
האלופה הגיעה למשחק בצל שבוע סוער במיוחד, ולא בגלל היכולת על המגרש. אלייז'ה בראיינט, מי שיש שיגידו שהפך עם הזמן לכלי ההתקפי השני בטיבו בקבוצה, קיבל קריאה ממילווקי באקס, אותה קבוצה בה נבחן בקיץ האחרון, ויעזוב מיידית את המועדון. וכך, הצהובים צריכים להתכונן למאני טיים של העונה.
בראיינט, אגב, הגיע להיכל לצפות במשחק מול קבוצתו הראשונה בישראל וראה את חבריו נופלים קורבן לקאמבק נהדר של האילתים - אך פותחים מבערים ברבע האחרון ומשאירים לאורחת אבק. ועדיין, ברשותכם, נתחיל מההתחלה: הפתיחה, בניגוד לסיום, הייתה שקולה. אילת הסתכלה למכבי ת"א בלבן של העיניים הרבה הודות ליכולת נהדרת של ג'ו רגלנד, שקלע 9 נקודות ברבע הראשון. אלא שעם יציאתו של הרכז נותר חלל אצל אריאל בית הלחמי והאלופה ניצלה זאת כדי לצאת לריצת 0:18 ולפתוח פער דו ספרתי.
הדרומיים לא נבהלו, ערכו כמה שינויים והציגו לראווה את הכוכבים שלהם העונה - קייסי פראת'ר וג'וש ניבו - שיזמו ריצת 2:12 משלהם ברבע השני וכפו קרב צמוד. טוב, לפחות כך זה היה נראה עד לרבע המכריע - רבע שהסתיים בתוצאה המפלצתית 13:32 לצהובים. ומי שהיו אחראים על הריצה הנהדרת הזו, כמובן, הם סקוטי ווילבקין (17) וטיילר דורסי (20). זה היה די והותר עבור ספרופולוס וחניכיו כדי לגמור את המשחק בניצחון ולהעמיק את המשבר של האילתים, שסופרים הפסד שלישי ברציפות ורביעי בחמישה משחקים.
מכבי ת"א, כאמור, נמצאת עם הפנים לגמר הגביע כעת. לאחר מכן היא תחזור למאבקי המיקום בבית העליון, כשמצפים לה מפגשים מול גלבוע/גליל, חולון והפועל ירושלים. מנגד, אילת תנסה להתאושש על חשבונה של הפועל חיפה - ולאחר מכן תארח את גלבוע/גליל ותסיים את העונה בהיכל הטוטו בחולון.
בראיינט. בא להיפרד (אלן שיבר)
שחקני מכבי. הראש בגמר הגביע (אלן שיבר)
ז'יז'יץ'. רבע רביעי מפלצתי של מכבי (אלן שיבר)
ניבו. פגש את קבוצתו העתידית? (אלן שיבר)
כספי. ניהל את הקצב (אלן שיבר)
שולדבראנד. אילת לא הופיעה (אלן שיבר)
בית הלחמי. האילתים במשבר (אלן שיבר)
אוהדי מכבי. יחגגו גם אחרי הגמר? (אלן שיבר)